זינאת בניה ושיפוצים בע"מ נ' דולפין שרותי אבטחה בע"מ ואח'

החלטה

1. זו היא בקשה לרשות להתגונן כנגד התביעה הכספית ע"ס 1,360,520 ₪ שהוגשה ע"י נתבע 2.

להלן עיקר טענות המבקש בבקשתו ובתצהירו:

א.לטענת המבקש, לתקופה מסוימת הוא היה בעל מניות של החברה דולפין שירותי אבטחה בע"מ "נתבעת 1" , אלא שהוא מכר את המניות שבבעלותו כבר בחודש 5/10 לאחד בשם שלומי עמר.

ב. המשיבה הגישה כנגד הנתבע תביעה בגין מלוא סכום החוב שחייבת לו נתבעת 2, דהיינו סך של 1,360,520 ₪ ולא כגובה סכומי השקים האישיים שנמסרו למשיבה ע"י המבקש בסך של 560,000 ₪.

ג. לטענת המבקש במועד שבו נכרת ההסכם בין התובעת לבין נתבעת 1 , המבקש היה בעל מניות בחברה והוא כל הזמן דאג שהנתבעת תשלם עבור השירותים שיסופקו לה ע"י התובעת, אך באותם ימים לא היו בידי נתבעת 1 פנקסי שקים ולכן הוא נאלץ לתת שקים פרטים שלו במקום שיקים של נתבעת 1 באופן זמני, עד שיוחלפו בשקים של נתבעת 1.

ד.כפי שטען המבקש מקודם כל מניותיו אצל נתבעת 1 הועברו לשלומי עמר כולל החובות של החברה.

ה.השקים שנתן המבקש למשיבה הוחזרו אליו, והיא אינה מחזיקה היום יותר בשיקים אישיים שלו, והמבקש מבקש לראות בכך שהוא יצא ידי חובתו ואין הוא חייב יותר אישית מכיוון שהשקים המקוריים הוחזרו אליו.

2.שני הצדדים זומנו בפני לשמעית בקשה לרשות להתגונן, כאשר המבקש נחקר על תצהירו והוא חזר בחקירתו על עיקר דבריו וענה כשנשאל "מדוע לא מסרת שיקים של חברת דולפין...?" : "לא היה לי חשבון שיקים"

הוא נשאל גם כיצד נתבעת 1 נהגה לשלם, והוא הסביר זאת שאם הוא היה צריך לשלם הרי הוא היה נותן שיקים פרטיים שלו ובכדי שהם יכובדו הוא היה מעביר מחשבון הנתבעת 1 לחשבון האישי שלו.

הוא נשאל האם יש בפניו הסכם המאשר את דבריו לעניין מכירת החברה והוא השיב: "יש לי ואני צריך למצוא אותו, אין לי אותו פה".

הוא נשאל אם הרוויח ממכירת מניותיו ואם יש לו הסבר לכך שעמר קיבל חברה שבעצם היתה עם חובות והוא ענה תשאל אותו, אני לא הרווחתי , התפטרתי מההפסדים של החברה.

3.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בפניי, והם חזרו כל אחד על גרסתו.

4.אין צורך לומר כי הלכה פסוקה היא כי בבוא בית המשפט לדון בבקשה לרשות להתגונן, עליו לבדוק אם קיימת הגנה לכאורה המזכה את המבקש בקבלת רשות להתגונן, ואם הוא ישתכנע כי אכן קיימת הגנה כזו, בית המשפט לא מהסס לתת רשות להתגונן לנתבע, גם אם הגנתו דחוקה היא .

במקרה זה, המבקש טען כי הוא העביר את מניותיו לשלומי עמר כבר במאי 2010 כולל החובות שנוצרו ועל כן אין הוא חייב יותר בצורה זו או אחרת, כן טען המבקש כי השקים שעליו מבקשת להסתמך המשיבה הוחזרו אליו במקור ולכן גם לא קיימת נגדו עילה שיטרית הוא בסך הכול נתן השקים האישיים שלו במקום הנתבעת 1 זאת מאחר ולא היו בידיה פנקסי שיקים כאשר הוא היה בטוח שהתובעת תחזיר אליו את השקים שלו כאשר היא תקבל במקומם שיקים של הנתבעת, לטענתו כך היה.

נכון הוא שהמבקש לא הציג את ההסכם בדבר העברת מניות , אך הפסיקה כבר קבעה כי בשלב זה של רשות להתגונן לא שואלים את הנתבע כיצד הוא יוכיח את גרסתו, ומסתפקים בתצהיר שיעלה על דרישות הפירוט ולאחר שייחקר המצהיר עליו לא יקרוס ולא תתברר הגנתו כהגנת בדים , אך כמובן יש באי-הצגת ההסכם משום השפעה על משקל ההגנה.

במקרה זה , שוכנעתי כי המבקש הראה הגנה לכאורה על ידי זה שהצהיר שהשקים הוחזרו אליו, טענה שלא נסתרה והוא חזר על טענה זו בעת חקירתו על התצהיר , ואף טען כי השיקים היו שיקים זמניים שניתנו במקום הנתבעת 1 .

5.אשר על כן, נחה דעתי כי יש לתת למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה , אך נוכח אי צירוף הסכם בדבר העברת המניות ותצהיר מטעם שלומי עמר לחיזוק גרסתו , אני מתנה את מתן הרשות בהפקדת עירבון ע"ס של 7,500 ₪.

אם כן , לאחר שהמבקש יפקיד בתיק זה , עירבון ע"ס 7,500 ₪ בתוך 30 יום ממועד קבלתו העתק החלטה זו, תינתן לו רשות להתגונן, והתצהיר יהווה כתב הגנה ואז גם המזכירות תפתח תיק אזרחי בהתאם.

היה והמבקש לא יפקיד את העירבון בהתאם להחלטה זו, תידחה מאליה הבקשה לרשות להתגונן, והמשיבה תהיה זכאית לקבל פסק דין על יסוד כתב התביעה.